ארון 2 דלתות -דלתות של תקווה

מהן הסודות אם לא מילים. תמיד נושאים אותך אל דרך ארוכה. דרך שעוברת בין עצי איזדרכת שענפיה נכרתו ויבשו. עצים על עצים סודות על מילים. זכרונות חבויים בתוך ארון 2 דלתות מעץ איזדרכת זקן.

 

יש ימים בהם אני אתן את כל כולי כדי לחשוף מתחת לקליפות העץ של ארון 2 דלתות איזה סוד קטן שחבוי בו מימים ימימה.

יש ימים בהם אני רוצה להחביא סודות וזכרונות בתוך מגירות מעץ בתוך ארון 2 דלתות חשוך וישן.

 

לכל ארון ארון 2 דלתות יש עבר שמסתיר בו דרך. שבילי עפר מאובקים בתוך ארון מעץ. דרך שמתחילה ונגמרת בתוך ארון 2 דלתות. דלתות הארון סגורות ויש ימים בהן נפתחת דלת אחת ולו רק לרגע ומיד היא נתרקת.

 

דלת שניה נפתחת לרווחה ועיניים נעצמות ונבהלות ומרפרפות ועולות לרקיע השביעי, הן נזכרות בדמות חשוכה שסגורה בתוך ארון 2 דלתות חשוך בפינת החדר. האויר טחוב וקשה לנשום. ולרגע נדמה כי האויר נגמר שם ואין מנוס מלעבור בו בתוך הארון עד לקצה החיים במינהרה חשוכה מעץ איזדרכת.

 

יש ימים בהם האויר נגמר ושניה אחת לפני שזה קורה סחרחורת מתחוללת בראשי ותמונות מרצדות. תמונות מבזיקות לרגע קטן של אור נוצץ ומסנוור. קרני שמש צהובות שפוגעות בשורשי עץ איזדרכת זקן שעולים מתוך האדמה כאילו נושמים נשימה אחרונה וצרודה בעולם הזה.

 

בימים האלו אני מרגישה חנוקה, מסתתרת בין בדים ואריגים בתוך ארון 2 דלתות שהיה פעם חיים שלמים של טבע והיום הוא דממה חשוכה וכואבת.

 

יש לילות ללא מילים כששקט על פני תהום נושא אותי למרחקים ותהומות שאין דומה לה. קולות שרוצים לפרוץ מתוך הדממה החבוקה בניבכיו של ארון 2 דלתות שסוגרים על הנשימה והאויר כל כך דחוס עד כי קשה לנשום.

 

יש לילות של רוח בין ענפי איזדרכת, רוח חמימה שנושבת ונושאת אתה ריח של ענפים צעירים וטריים, ניחוח משכר של התחלות חדשות שהתבתקו מהשורשים היבשים של אותן הזכרונות שאבדו במרוצת הזמן.

 

מהן זכרונות אם לא נשימה, תמיד נושאים אותך אל הדממה.