השניצל המושלם שלי -מחבת
הבית מריח מבישולים, סירים מבעבעים על האש מחבת גדולה על הכיריים מלאה בכל טוב ואי אפשר להתעלם מכך שארוחת הצהריים תוגש בקרוב לשולחן ותהיה הדבר הכי שווה בכל היום הזה.
עומדת ליד המחבת הרותחת ועוד רגע אחד כבר אוריד את המחבת מהאש, מנמיכה את הלהבה וטועמת את התבשיל מהמחבת הגדולה. טעם גן עדן ממלא את פי והתאבון כבר כאן כמעט ואי אפשר להתאפק.
מי היה מאמין שעד לפני כמה שנים לא היתה לי אפילו מחבת אחת בבית… לא ידעתי כלל לבשל, סיר ומחבת לא היו אז בלקסיקון היומי שלי. אוכל מוכן שלט במקרר במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב יצאתי לאכול בחוץ.
אז מה השתנה? משפחה, ילדים ולאט לאט נשאבתי לזה וגיליתי שאני בעצם מאוד אוהבת לבשל.
זה התחיל מסתם חביתות על מחבת קטנה, זה המשיך לפסטה פשוטה ברוטב עגבניות וטיגון שניצלים על מחבת עם שמן רותח. הריחות הנעימים והטעם של אוכל של בית שבה אותי כנראה כי לאט לאט התחלתי לבשל עוד ועוד מתכונים פשוטים לילדים ולנו.
גיליתי כמה דברים על עצמי. שאני אוהבת לבשל. שבישול הוא למעשה יצירה. שאני מאוד יצירתית ושכייף לבשל אוכל ואחר כך לאכול אותו יחד.
עם הגילויים המרעישים הללו, נפתחה אצלי בבית עמדת המטבח לפעילות יום יומית. רכשתי עוד מחבת ועוד סיר והנה אני כבר עומדת בין הסירים והמחבתות , האוכל מבעבע ומתבשל לאיטו והאושר הוא אינסופי.
והרי מה יותר טוב מלשבת יחד בשולחן האוכל ולאכול בצהריים ארוחה חמה וטריה שבושלה על ידי זה עתה. כל כך הרבה דברים הרווחתי מכך וכך גם כל בני המשפחה. מעבר לנוחות ולהנאה שביצירה ובבישול, גם בריאות וגם מסורת משפחתית של ארוחות יחדיו.
מי חשב עד לפני כמה שנים, שאחזיק בארונות המטבח שלי יותר ממחבת אחת, למעשה מספר רב של כלי מטבח מכל הסוגים ומכל המינים, זו בהחלט התגשמות של חלום שלא ידעתי אז שקיים כלל.
והנה ארוחת הצהריים כבר מוכנה. מורידה את המחבת מהאש, ומגישה לצלחות. כולם כבר ניגשים לשולחן האוכל חסרי סבלנות, רעבים ושיכורים מהריח ואין מאושרת ממני.